<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ו ח"ח</h1>
<h2>דף מד:</h2>
אם כת' למלוה מאוחר שיפרע ממנו כל זמן שירצה לא מהני תנאה והמוקד' קוד' כך כתב רב האיי בתשובה. כתב הרב ר' יונה דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין ואפילו זיבורית ואפילו שכתוב בשטר שיגבה מעידית ע"כ. יש דין טריפת לקוחות בטלטל כמו בקרק' אם כתוב בשטר חוב שהקנה לו מטלטלי אגב קרקעי דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי והוא שיהיה לו קרקע ללוה כשהקנה כך וכתבתיו בדיני עדו' בח' הה' בדין המוכר טלטל שלא באחריות כך מבוא' בבתר'. לוה וחזר ולוה משני בני אדם זה אחר זה ואח' כך קנה שניהם שוים לגבות ואין להם דין קדימה זה על זה ואם לראשון כתב דאיקני ולשני לא כתב דאיקני וקנה ומכר אין שני גובה מן הלקוחות אבל אם נמצ' ביד לוה גובה כמו ראשון ולמעלה כתבתי בחלק הג' אם יכול לחזור במה שכתב דאיקני ואי לא כתב לשום אחד דאיקני אינו יכול לטרוף מן הלקוחות וצרי' לאימלוכי ביה ולא אמרי' באחריות דאיקני דטעות סופר הוא כך כתב הרמב"ם אבל הרשב"א כתב דמא' דק"ל דאיקני וקנ' ומכ' משתעבד דאפי' לא כתב כמאן דכתב דמי וכולם הסכימו שאם לא מכרו שבודאי נשתעבד ואפילו שאין מקנה דבר שאין בא לעולם יכול לשעבד דבר שלא בא לעולם.
<h2>דף קנז:</h2>
מוכר שדה לחבירו והשביח' ובא בעל חוב וטרפה נוטל השבח ויש פירוש אפילו שבח דמחמת הוצאה פירשו התוספות חצי השבח כי מן החצי האחר הוה ליה כמו לוה וחזר ולוה וקנה דקיימא לן יחלוקו דחל שעבוד ולוקח כאחד על השבח ולפעמים נוטל בעל חוב כל השבח כגון שכתב למעלה דאיקני ולא כתב ללוקח דאיקני וכשנוטל חצי השבח דאמרינן יחלוקו חולקין כך אם השדה שוה מאה זוז והשבח עשרה יטול לוקח עשרה חלקי השבח והמלוה חלק א' מי"א חלקים שבו וכן מוכח שנוטל חצי בשבח. ויש ענין שנותן לו ההוצאות ויש ענין אחר כי חצי שבח נוטל הלוקח דלא טריף מיניה בעל חוב אלא חצי שבח משו' דהוה לוקח ובעל חוב לגבי האי שבח כגון לוה וחזר ולוה וקנה דקיימא לן יחלוקו בתרא מציעא.
<h2>דף קסט:</h2>
מלוה או לוקח שטרפו ממנו (מקיח) [מקחו] כופין הלקוחו' לבא לדין עמו ומזמינין ליה כגון באדרכתא ואינן יכולין לומר ללקוחות לך אצל לוה וכשיתחייב לך ויהיה בידיך טירפא בוא אצלנו אלא ילכו הם אצלו ואם ירצו ואם יצטרכו לקוחות זמן שלשים יום ללכת אל לוה או אצל המוכר נותני' וכותבין כך דקדק הרמב"ן ודוקא שנותני' להם זמן להוציא הדין לאמתו ולא לבוא בעקיפין דזמן בית דין מדת רחמנות ומכל מקום אם הוא קרוב שולחין לו כגון דאזיל שליחא בתלתא בשבת ואתי בארבעה וקאי בחמשה ע"כ בתרא מלוה שזכה בשטר שעת חתימה אף על פי שלא הגיע לידו שטר ואם מכר שדה בין חתימה למסירה אין המכירה כלום מציעא. בא ליפרע מנכסים משועבדים לא יפרע אלא בשבועה וכתבו רב אלפס ור"ח דאפילו יש בו נאמנות שבועות.
